נחום נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

פסק דין

1.עסקינן בתביעה להשבת תשלום ששילם התובע לנתבעת עבור שיחות שביצעה בתו של התובע בחו"ל.

2.על פי הנטען בכתב התביעה בחודש יולי 2012 טסה אשתו של התובע לחו"ל אך לא עשתה כל הסדר שיחות לחו"ל וכתוצאה מכך חויבה בסך 900 ₪, כאשר סכום זה שולם לנתבעת.

3.בעקבות זאת, כאשר נסעה בתו של התובע לחו"ל, נעשה הסדר מוקדם עם הנתבעת לחבילת חסכון עולמי.

4.לאחר קבלת החשבון נתברר לתובע שחויב בסך של 995.12 ₪. לפי חישוב של 29 ₪ לדקת שיחה.

5.כאשר התקשר התובע לברר מדוע חויב בתשלום כאמור, וזאת בהתחשב שנרשם למבצע חסכון עולמי, העלתה הנתבעת טענה שלא הופעל קוד הפעלה לתכנית.

6.על פי הנטען בכתב ההגנה ביום 16/7/12 פנה התובע לנתבעת וקיבל חבילת חסכון לחו"ל המקנה לו 60 דק' שיחה ו 30 מסרונים בעלות של 188 ₪. כמו כן, הוסבר לתובע ו/או מטעמו שבכדי לנצל החבילה עליו להפעילה כמפורט בסעיף 15 לכתב ההגנה. בתו של התובע לא הפעילה את הקוד ועל כן חויבה בתעריף הרגיל.

7.בדיון מיום 7/4/13 הסכימו הצדדים לכך שחישוב עלות השיחות שבתו של התובע ביצעה בחו"ל הינה 947 ₪.

8.אין מחלוקת בין הצדדים לכך שבתו של התובע לא הפעילה את קוד ההפעלה של תוכנית החסכון.

9.בתו של התובע לא התייצבה לדיון. אשתו של התובע העידה שבתה לא הצליחה להפעיל את התוכנית. מאחר ובתו של התובע לא התייצבה לדיון, איני מקבל טענתה זו של הגב' נחום והלכה היא שאי הבאתו של עד אך תעמוד לרעת הצד אשר נמנע מלהביאו.

10.כמו כן, במהלך הדיון טענה הגב' נחום שפנתה לאחר כיומים מיום הנסיעה של בתה לחו"ל לנתבעת בכדי לברר אם עברה את המסגרת של התוכנית ונאמר לה שהכל בסדר ואין חריגה (ר' עמ' 1 ש' 18-20 לפרוטוקול). טענתה זו של הגב' נחום לא נתמכה בכל ראיה ואין כל איזכור לשיחה כאמור בדו"ח הפניות שהציגה הנתבעת (סומן כנ/2). יתירה מכך, טענתה של הגב' נחום לכך שבמהלך התקופה בה שהתה בתה בחו"ל התקשרה לנתבעת בכדי לברר אם בתה חורגת מהמסגרת של תוכנית החסכון אם לאו, לא נטענה כלל וכלל בכתב התביעה ועלתה לראשונה במעמד הדיון. טענה זו אינה מתיישבת עם הנטען בכתב התביעה שם נטען בסעיף 8 כדלהלן:

"לאחר קבלת החשבון, חשכו עיניי...".

11.איני מקבל את טענתו של התובע לכך שלא ניתן לו ו/או מי מטעמו הסבר ראוי בדבר אופן השימוש בתוכנית החסכון. התובע ואשתו אינם מכחישים שהוסבר להם שיש להפעיל קוד הפעלה בחו"ל בכדי להשתמש בתוכנית. זאת ועוד, נציגת הנתבעת העידה שככל שבתו של התובע לא הצליחה לעשות שימוש בתוכנית ולהפעילה, באפשרותה היה להתקשר למוקד השירות אשר ידריך אותה כיצד להפעיל את התוכנית ועלות השיחה כאמור הייתה מקוזזת. טענה זו נחזתה בעיניי כאמינה ולא נסתרה. יתירה מכך, הנתבעת העידה ששלחה מסרון למכשיר הפלאפון של הבת. התובע טוען שלא קיבל מסרון זה, אך מאחר ואין המדובר בפלאפון אשר היה בשימושו שלו ובהתאם לרישום בדו"ח פניות לקוח מיום 16/7/12 בדבר משלוח המסרון, מקבל אנוכי טענת הנתבעת לכך שהמסרון עם ההוראות אכן נשלח.

12.לאור כל האמור לעיל, בתו של התובע היא זו אשר לא הפעילה את הקוד לשימוש בתוכנית החסכון. התובע לא הביא כל ראיה לכך שנעשתה פנייה על ידי אשתו כיומיים לאחר הנסיעה לחו"ל של הבת בניסיון לברר היקף השימוש בתוכנית החסכון וכן לא הוכח על ידו שלא ניתן הסבר בדבר הצורך בהפעל התכנית והדרך לבצע זאת.

13.לסיכומו של דבר, הנני דוחה את תביעתו של התובע ומחייבו בהוצאות הנתבעת בסך של 250 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

14.איני סבור שבמסגרת תיק זה שהתנהל בביהמ"ש לתביעות קטנות, עליי לדון באם החיוב בסך של 29 ₪ לדקה מהווה חיוב סביר אם לאו. יתירה מכך, לא הובאה כל ראיה מטעמו של התובע לעלות ריאלית לטענתו עבור דקת שיחה.

15.הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח ניסן תשע"ג, 08 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: